זיכרון ילדות ראשון:
השנה סוף שנות ה70 ותחילת שנות ה 80 , אני אולי בת שנתיים , יום הולדת בגן בקיבוץ, כל הילדים סביב השולחן , על השולחן מפה לבנה , כל ילד מקבל צלוחית עם במבה וכמה קוביות שוקולד, ההמצאה הקיבוצניקית הזאת של השילוב של במבה עם שוקולד גרמה לחברת אוסם 30 שנה לאחר מכן לצאת עם חטיף חדש "במבה נוגט".
זיכרון ילדות שני:
אני בת 6 , עוזבים את הקיבוץ ונוסעים לשליחות של 3 שנים בארגנטינה, המטפלות שלי אורזות לי חבילה, בחבילה כל הדברים שאני אוהבת ואין סיכוי שיהיו לי שם – גיליונות של "פשוש" , גומי תחתונים (לקפיצה) והמון המון שקיות במבה.
זיכרון ילדות שלישי:
אני בת 8 עדיין בארגנטינה , אין במבה בארגנטינה , אמא ואבא הופכים כל סופר וכל חנות לחפש מוצר דומה, לשום דבר אין אותו טעם … הגעגועים הורגים אותי.
זיכרון ילדות רביעי:
אני בת 12 גיל ההתבגרות , החלטתי לפצוח בדיאטה, לאחר קריאה של כל הרכיבים על השקית החלטתי לפצוח בדיאטת במבה שכוללת אכילת במבה בלבד! (תודו שזה שוס) , לאחר חודש של דיאטת במבה שכוללת שקית אחת של במבה ליום וזהו!! ו 10 קילו פחות , הבנתי שאולי קצת נסחפתי וכדאי להוסיף אולי גם קצת ירקות.
זיכרון ילדות חמישי: (וכבר לא בדיוק ילדה)
לאחר שתי לידות רציפות ועודף של 40 קילו החלטתי לקחת את עצמי בידיים והלכתי לדיאטנית. השאלה הראשונה שנשאלה הייתה "איזה מאכל את לא מסוגלת לוותר" והתשובה כמובן – במבה!
קיבלתי תפריט שכולל בכל יום שקית במבה אחת (25גרם)
זיכרון ילדות 6:
אני יושבת אצל מומחה ריאות שמסביר לי שיש לי אסטמה חריפה ועליי להימנע מכל מיני סוגי מאכלים:
1.מוצרי חלב(אני גם ככה טבעונית אז אין בעיה)
2..אגוזים שקדים ו… בוטנים!!
אמא!! אבא!! אבל .. במבה…!!
על במבה כמובן סירבתי לוותר , למדתי כמה לאכול ומתי כדי למנוע בלאגנים ומה שעוד גיליתי הוא שבגלל הרגישות אם לא הייתי נחשפת לבמבה מגיל צעיר רוב הסיכויים שהייתי מפתחת אלרגיה חמורה לבוטנים.
צריך סיבה יותר טובה מזה לרוץ לפתוח שקית במבה ? 🙂
הורות עושים באהבה או לא עושים בכלל 
סבתא שלי היתה משוגעת על במבה. זה תמיד מעלה חיוך שגם מבוגרים אוהבים חטיפים. אני מכורה ל"דובונים" 🙂
אהבתיאהבתי
אין על הצהוב צהוב הזה!
אהבתיאהבתי
הילדים שלי משום מה לא מתקרבים לזה. אריאל עוד לפעמים מסכים.. אורי? אפילו לא מסתכלת לכיוון.
אהבתיאהבתי