למה הגננת לובשת פיג'מה?

אתמול בצהריים חזר הקטן מהגן והכריז בקול – "אמא מחר צריך לבוא לגן עם פיג'מה" , אם המשפט הזה היה יוצא מקולה של הגדולה הייתי מייד מבינה שכנראה הגננת סיפרה להם שבקרוב תהיה להם מסיבת פיג'מות והילדה היקרה החליטה פשוט להקדים את המאורע , אך מכיוון שההצהרה יצאה דווקא מקולו של הקטן הבנתי שכנראה אני בבעיה וצריך בזריזות לפתוח חמ"ל ולהתכונן למסיבה .
ובכן, למה אתם בודאי שואלים ואתם צודקים , בגן של הגדולה יש גננת מתוקתקת ומסודרת , כל הודעה חשובה נשלחת להורים כשבועיים מראש בשלושה העתקים (מכתב, וואטסאפ ומייל) ותזכורת אחת לכמה ימים ו,אילו בגן של הקטן המצב מעט שונה , מדובר בגננת מתוקה וחייכנית (ויש שאומרים חייכנית מדי) , בליבנו חשש כבד שהמפלגה המועדפת עליה היא "עלה ירוק" , החגים בגן נחגגים באיחור קל או שלא נחגגים כלל , כל ילד שמביא עוגה חוגגים לו יום הולדת (יש ילדים שחגגו כבר שלוש פעמים השנה) , יש לה יום חופשי פעם בשבוע שאותו היא אף פעם לא זוכרת אז היא מגיעה ומופתעת למצוא את הגננת המחליפה "טוב נו אני כבר כאן" היא אומרת , אז באותו יום הילדים זוכים לשתי סייעות גננת ועוד גננת מעופפת , הודעות היא לעולם לא מוסרת , או מוסרת רק לחלק מההורים או לפעמים היא נזכרת ב 1:00 בלילה ומייד שולחת הודעה " אוי שכחתי להגיד לך שהקטן מחר צריך להביא עשרה צדפים בצורת לב" (נשבעת לכם שזה קרה) .
מיד נפתח החמ"ל והטלפונים החלו זורמים , חלק מהאמהות אומרות שלא שמעו דבר , חלק אומרות שנראה להם שהילד אמר משהו , הגננת כמובן לטלפון לא עונה (היא בטח שוב שכחה אותו על הספסל כשהייתה עם הבת שלה בגינה) ואנחנו האמהות מוצאות את עצמינו מתכננות מסיבת פיג'מות, חלק מהאמהות סירבו לשתף פעולה אלה שכן סיכמו בינהן שישלחו את הילדים כרגיל ואת הפיג'מות ישימו בשקית .
למחרת בבוקר הגענו לגן ומה שחשדתי שיקרה כמובן קרה כל הילדים לבושים בבגדים רגילים ואת פניהם מקבלות סייעת וגננת לבושות פיג'מה , הגן חשוך ומקושט לכבוד המסיבה והגננת עומדת המומה, מה? לא באתם לבושים בפיג'מה? ולא הכנתם כיבוד למסיבה ? הסברנו לה בעדינות שלא תיפגע שבאמת לא ידענו – היא לא אמרה!! היא הסתכלה על הנייד ומייד התנצלה "אוי נכון , שכחתי לעשות send להודעה " ומיד הוסיפה "אבל אמרתי לילדים !! הם לא עידכנו אתכם?" .
אז הייתה מסיבה עם גננת מעופפת בפיג'מה סגולה , כמה ילדים בבגדים רגילים , כמה ילדים בפיג'מות דרדסים וסייעת אחת מקסימה ונבוכה שכבר די רגילה.
כשאספתי את הקטן בצהריים מהגן שאלתי אותו איך הייתה המסיבה והוא רק הסתכל עם עיניים גדולות ואמר , "אמא , הגננת באה היום עם פיג'מה- למה? " חייכתי אליו ואמרתי "כי יש לך גננת ממש מדליקה " .
אז אם תראו בסביבה גננת בלונדינית נמוכה עם חיוך קבוע ופיג'מה סגולה אולי תוכלו לשאול בשבילי , כי לא כל כך נעים לי , אם אולי במקרה יש לה לתת לי קצת גם מהחומר שהיא עישנה .

היפוכנדרית זאת לא מילה גסה

מהרגע שהפכתי להיות אמא הפכתי להיפוכנדרית , כל מחלה שקראתי עליה , שמעתי עליה מיד היה לי ברור שלמישהו מאיתנו יש אותה.

בכדי להרגיע את עצביי הרופפים החלטתי לגדל ילדים בריאים המשפט שכל הזמן חזר על עצמו היה "אנחנו מה שאנחנו אוכלים" אם ככה היה לי ברור שכל תזונת הבית חייבת להשתנות , קראתי , התעמקתי , חקרתי והתחלתי להוציא סכנות בריאותיות מהבית … התחלתי מהדברים הפשוטים והמובנים  קמח לבן, סוכר , שמן ,חומרים משמרים , צבעי מאכל , מטוגן ומעובד. עד כאן זה היה פשוט …

ואז הגיע הילד השני עם בעיה בריאותית שהצריכה הרחקת מוצרי חלב , שוב מחקרים , ספרים , הרצאות וסדנאות שוב דברים עפים מהארונות המקרר מקבל צורה של גינת ירק ואמא אחת מותשת עומדת כל היום במטבח.

ועכשיו אם נהיה לרגע רציניים – מאז ששינינו את התזונה כולנו בבית הרבה יותר בריאים , הפוסט הזה הוא רק פתיח לכל מה שעוד יבוא סיפורים מתכונים וגם הסברים בכל זאת אחרי שנים של חקירות , קריאות , סדנאות ומאמרים אני לא מבינה איך לא קיבלתי את התואר דוקטור … אם לא תואר אז לפחות תעודת הוכרה בכל זאת כבר שנים לא ראינו רופא משפחה . הילדים כחטיף מבקשים מלפפון וברד בשבילם זה אסאי עם עשב חיטה ולימון כשהם אמא או אבא שבת בגן הם מביאים בשמחה כדורי "שוקולד" תמר . אחת הבעיות בשמירה קפדנית על תזונה ובריאות שזה מרגיש שחוץ מכמה מעטים אין ממש מודעות , אני לא יכולה להכניס אותם ליול"א או לצהרון כי מה שמגישים שם לאכול לא ממש נמצא בהגדרה של אוכל , סבא וסבתא תמיד "יפנקו" בממתקים ומה עושים בגן בימי הולדת וחגים.

הילדים שלי גדלו לתוך זה והם קצת מודעים , הם יודעים לבחור ולדעת מה טוב יותר ומה ממש אסור , אני לא כופה עליהם רק מסבירה ואין יותר גאה ממני כשאני רואה אותם עושים את הבחירה הנכונה אז רק מתכון אחד קטן לפני שאני פורשת למיטה. מתכון שאוהבים גם גדולים וגם קטנים.

מוס שוקולד אבוקדו

1. אבוקדו רך ובשל

2 כפות קקאו נא

3 שתי כפות מייפל טהור אורגני

חופן אגוזי קשיו מושרים ארבע שעות במים

מסננים את אגוזי הקשיו ומכניסים למעבד מזון מצרפים את שאר המצרכים ומעבדים במעבד מזון עד למרקם מום (ניתן להוסיף מעט מים) שמים בכוסות ומכניסים למקרר לצינון ניתןצ לפזר פקאנים גרוסים מעל בהגשה

בתאבון 🙂

רגע! את פה כדי להישאר?

היו לנו חמישה חודשים מהרגע שגילינו שאנחנו מצפים ועד הרגע שהיא יצאה כדי להתרגל לרעיון שכנראה דברים עומדים להשתנות ובאמת חשבנו שאנחנו מוכנים (בכל זאת קנינו חדר שינה ב 5000שח , בגדים, טיטולים , מגבות , אמבטיה סבון , מוצצים ואפילו מדחום) … אבל בינינו  אנחנו אף פעם לא באמת מוכנים אנחנו לא מודעים לעובדה שהחיים כמו שהכרנו אותם כבר לעולם לא יהיו אותו דבר.

פתאום יוצא הדבר הזה שאמור להיות שלנו אבל הוא בכלל לא דומה לנו ומי מכיר אותו בכלל? אשתך הופכת להיות דומה לאמא שלך במקרה הטוב ולאמא שלה במקרה הפחות טוב ובעלך הופך להיות פתאום הדבר הכי מעצבן עלי אדמות.

אני חושבת שאנחנו באמת מאמינים שהדבר הזה מגיע לזמן קצוב , שככה בערך בסביבות גיל 15 -16 הם הופכים להיות עצמאים וחופשים וכמובן מוצלחים (בכל זאת אנחנו גידלנו אותם) ואנחנו נישאר צעירים , חתיכים ועשירים ונצא כל ערב לבלות באיזה בר ונפלרטט אחד עם השנייה או עם הברמן\ית או אולי ננצל את ההזדמנות ונעשה לנו איזה טיול תרמילים באירופה בקיצור הראש בעננים והשכל בתחתונים.

אני חושבת שאנחנו באמת מאמינים למה שאנחנו רואים בפרסומות והסרטים והתינוקות והילדים הם כאלה חמודים ומתוקים (ובלונדינים) ואז פתאום הדבר הזה שהבאנו הביתה , צורח , בוכה , חולה ומקשקש לנו על הקירות אנחנו רצים מיד לגוגל ושואלים אותו "מה עשינו לא בסדר??" .

אני חושבת שכל הורה שיוצא עם היצור הזה מהבית חולים צריך לקבל חוברת הוראות הפעלה וכדאי שבעמוד הראשון יהיה כתוב  "דבר ראשון תנשום ודבר שני תצפה לגרוע מכל ואם הגרוע מכל לא קרה אז כנראה שמשהו לא בסדר"

אני זוכרת את הלילה הראשון שהבאנו אותה , הנחנו אותה בעריסה התיישבנו על המיטה והסתכלנו עליה , ככה ישבנו ובהינו בה כל הלילה , כשהיא עשתה קקי הסתכלנו אחד על השנייה בהלם ולקח לנו משהו כמו 7 דקות לארגן חמ"ל קטן בחדר השינה.. אחד רץ להביא טיטול , השני מגבונים, ואז נזכרנו ששכחנו בגדים להחלפה וצריך גם מגבת וחיתול בד .. ורגע למי אפשר להתקשר ב 3:00 בלילה כדי לשאול מה עושים אם בינתיים היא שוב נרדמה? להעיר? להחליף? להשאיר ככה?

אם הזמן השתכללנו .. ללמוד לגדל תינוק זה בערך כמו ללמוד להכין חביתה , ברגע שהבנת את הפרנציפ שלא משנה מה תעשה התוצאה אף פעם לא תהיה זהה , לפעמים תצא מקושקשת לפעמים הפוכה – העיקר שבסוף תהיה טעימה.

מאז נולד עוד אחד אשתך מתחילה להיראות קצת פחות דומה לאמא שלה ויותר לעצמה , בעלך עדיין מעצבן אבל כבר התרגלת אז זה לא נורא והמפלצות שהבאתם הביתה זה לא באמת כזה נורא לבר כמובן שלא הלכתם כבר שנים וטיול באירופה אתם תעשו דרך התמונות של השכנים , זה לא בדיוק כמו בסרטים וממש לא דומה לפרסומות וילדים בלונדינים יש רק באגדות אבל בכל זאת די נחמד לכם בעיקר כשהם ישנים אבל גם לפעמים כשהם סתם זורקים משפטים מצחיקים וכל יום הם מזכירים לכם יותר את עצמכם מה שכן מזל שבלילה הם עוד מתגנבים אליכם למיטה ולא נותנים לכם את ההזדמנות לעשות עוד ילדים.